אודות

המכון למדעי כדור הארץ על שם פרדי ונדין הרמן
 
במכון למדעי כדור הארץ אנחנו חוקרים ומלמדים את התחומים של גיאולוגיה, אקלים ואטמוספרה, הידרולוגיה, מדעי הים, ומדעי הסביבה. המכון נוסד ב-1978, וכיום הוא מבין המובילים בעולם בתחומים רבים הכוללים שינוי אקלים, משאבי מים, וסיכונים טבעיים. הסגל האקדמי במכון יצר לעצמו שם בין לאומי והבוגרים שלנו חולשים על משרות מפתח באקדמיה, בתעשייה, ובגופים ממשלתיים. במכון קיים מגוון רחב של מכשור אנליטי מתקדם, וחלק ניכר ממחקרינו מתבצע בשיתוף פעולה עם גופי מחקר אחרים בארץ וברחבי העולם.
 
hr_ydydyh_amit_meltzer
 

 

היסטוריה
המכון הוא המוסד הלימודי הוותיק בישראל ללימודי גאולוגיה. המכון החל את דרכו בשנות ה-50 ובוגריו, מוסמכיו ותלמידי המחקר שהעמיד בחמישים שנותיו יצרו את עיקר הידע הגיאולוגי ההידרולוגי והמטאורולוגי על ארץ ישראל. בשנת 1978 יוסד המכון במתכונתו הנוכחית תוך שילוב המחלקות לגיאולוגיה, גיאוגרפיה פיסית, ומדעי האטמוספירה שפעלו במסגרתו למכון אחד שמדגיש את הקשר בין התחומים השונים. תוכנית הלימודים היא מכונית משותפת בשנה הראשונה ונפרדת לתוכניות בגיאולוגיה או במדעי האטמוספרה לבוגר או מוסמך ובאוקיינוגרפיה (חטיבה לבוגר ומוסמך). בשנת 1994 המכון לקח חלק מרכזי בהקמת החוג למדעי הסביבה במסגרתה שותפים חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ, מדעי החיים, כימיה וגיאוגרפיה. האופי האינטרדיסציפלינרי של המחקר מאפשר שילוב נוח של סטודנטים בעלי רקע במדעים המדויקים, מדעי הטבע והחקלאות בלימודים מתקדמים במכון
 
.
 

מחקר

מלבד ההוראה השוטפת במכון, מתבצעים בו מחקרים במגוון נושאים ובהם: תהליכי היווצרות של יבשות והרים, מחזור החמצן הגלובלי והתפתחות הוריקנים ושיטפונות, מנגנון יצירת השלד הגירי של אלמוג, תנועת מזהמים במי תהום ובאטמוספירה, היווצרות טיפות גשם בענן, השלבים הראשונים של התפתחות סדקים בסלע לפני רעידת אדמה או של בועת גז במאגמה לפני התפרצות וולקנית, תהליכי היווצרות של גז ונפט והשפעתם הסביבתית ועוד.
סלעי ישראל, מפרץ אילת, הים התיכון, הכנרת, ים המלח והאטמוספירה של המזרח התיכון מהווים מעבדת שטח למחקר התשתית הטבעית של מדינת ישראל.
לרשות המכון מכשור חדש במעבדות מאפשר חקירה של הגאוכימיה של מי מעיינות, תנועת מים בתת-הקרקע, אקלים העבר על סמך הגאוכימיה של משקעי ים המלח, מקורות אירוסולים שמגיעים לישראל, יצירת יהלומים במעטפת כדור הארץ ונושאים רבים נוספים.
תחנה לתקשורת לוויינית על גג המכון מאפשרת קבלת נתוני לוויין ומכ"ם המשמשים למשל בחקר השפעת אבק מדברי ומזהמים על יצירת גשם בעננים. יחידת החישוב הבין אוניברסיטאית ומערך חישוב מתקדם במכון מאפשרים סימולציה של תהליכים אטמוספיריים, הידרולוגיים וגאולוגיים שונים.
האוניברסיטה העברית מנהלת את המכון הבין אוניברסיטאי שבשמורת חוף אלמוג באילת. חוקרי המכון עובדים במעבדות המכון הבין אוניברסיטאי ותלמידי מחקר רבים עוסקים בחקר השונית ובנייתה, התפתחותה והשפעת זמינות מקורות מזון במפרץ אילת על מצבה כיום ויחסה לטקטוניקה של מפרץ אילת.
הקשר ההדוק בין המכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי לישראל של משרד התשתיות הלאומיות הממוקם אף הוא בירושלים מאפשר גישה לציוד רב נוסף במעבדות המכון הגיאולוגי ולעבודות משותפות במעבדה הטבעית - השטח.
 
.

היסטוריה

המכון החל את דרכו בשנות ה-50 ובוגריו, מוסמכיו ותלמידי המחקר שהעמיד בחמישים שנותיו יצרו את עיקר הידע הגיאולוגי ההידרולוגי והמטאורולוגי על ארץ ישראל. בשנת 1978 יוסד המכון במתכונתו הנוכחית תוך שילוב המחלקות לגיאולוגיה, גיאוגרפיה פיסית, ומדעי האטמוספירה שפעלו במסגרתו למכון אחד שמדגיש את הקשר בין התחומים השונים. תוכנית הלימודים היא מכונית משותפת בשנה הראשונה ונפרדת לתוכניות בגיאולוגיה או במדעי האטמוספרה לבוגר או מוסמך ובאוקיינוגרפיה (חטיבה לבוגר ומוסמך). בשנת 1994 המכון לקח חלק מרכזי בהקמת החוג למדעי הסביבה במסגרתה שותפים חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ, מדעי החיים, כימיה וגיאוגרפיה. האופי האינטרדיסציפלינרי של המחקר מאפשר שילוב נוח של סטודנטים בעלי רקע במדעים המדויקים, מדעי הטבע והחקלאות בלימודים מתקדמים במכון

חוברות מלח הארץ

 

מלח הארץ

 

יד לחלוצי ים המלח משה נובומייסקי ומשה לנגוצקי 
 
בעריכת: פרופ' עודד נבון, פרופ' אברהם סטרינסקי, דר' יעל אברט
 
 

אינדקס מאמרי "מלח הארץ" לפי נושאים   

 


חוברת מס' 1

חוברת 1
 


חוברת מס' 2

חוברת 2
 

חוברת מס' 3 

חוברת 3
 

חוברת מס' 4

חוברת 4
 


חוברת מס' 5

חוברת 5
 

חוברת מס' 6

חוברת 6
 

חוברת מס' 7

חוברת 7
 

 

חוברת מס' 8

/
 

 

חוברת מס' 9

מלח הארץ 9
 
 
 
 
 

 

 

חוברת מספר 1

מלח הארץ

יד לחלוצי ים המלח משה נובומייסקי ומשה לנגוצקי

מלח הארץ - חוברת מס' 1

מלח הארץ - חוברת 1

עורך: עודד נבון
תשס"ו 2005

הידעת כי הר סדום בנוי ממלח ועודו ממשיך להתרומם? כי מפלס ים המלח היה גבוה יותר בעבר וכי לפני 25,000 שנה השתרע הים מחצבה ועד הכינרת? כי מפלסו עתיד להמשיך ולרדת כמאה מטר נוספים? כי מקור המלחים שבים הוא בעיקרו נביעות תת-קרקעיות? כי במערות שבמצוקים העוטרים את הים נמצאו ממצאים חדשים מימי מרד בר כוכבא? וכי הפקת האשלג ממימיו החלה כבר לפני 75 שנה בצפונו של הים?
ששת המאמרים שבקובץ זה ואלו שיפורסמו בקבצים הבאים של "מלח הארץ" מציעים מבט מדעי על התהליכים המעצבים את איזור ים המלח, הבקע שהוא שוכן בו, הטבע הקשור בו ובני האדם שחיו בו בעבר ועובדים בו כיום.
המתעניינים בים המלח ובסביבותיו, בטבע הארץ ובנופיה – תלמידים וסטודנטים, מורים לגיאולוגיה, לטבע ולגיאוגרפיה, טיילים ומדריכי טיולים ותושבי האיזור ועובדיו ימצאו בקובצי "מלח הארץ" מידע מדעי עדכני וכתיבה המאפשרת לכל המתעניינים לקרוא, להבין, ליהנות, להסתקרן ולרצות לדעת עוד.
סדרת קובצי "מלח הארץ" היא יד לחלוצי ים המלח משה נובומייסקי ומשה (מוסיה) לנגוצקי, שלקחו חלק מכריע בהקמת חברת האשלג, המפעל החרושתי הגדול ביותר בארץ ישראל לפני הקמת המדינה, ואביהם של כל המפעלים המבוססים כיום על מלחי ים המלח.
הסדרה יוצאת לאור בשיתוף המכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, מפעלי ים המלח, מכון ים המלח למחקר ופיתוח ויוסי לנגוצקי, בנו של משה לנגוצקי.

הקדמה

עודד נבון

מה ראתה אשת לוט? עליית מחדר המלח של הר סדום בשני מליון השנים האחרונות

רם וינברגר וזאב ב' בגין

אגם הלשון – מפלסים ואקלים

יובל ברטוב

ים המלח – הנביעה הגדולה בעולם

אברהם סטרינסקי

מאזן המים של ים המלח: תמונת מצב, תהליכים ומגמות

איתי גבריאלי ועמוס ביין

סקר ארכיאולוגי במערות מדבר יהודה במרחב עין גדי – קומראן

רועי פורת, סורין ליסקר, עמוס פרומקין וחנן אשל

סיפורה של 'חברת האשלג הארץ ישראלית'

יוסי לנגוצקי

חוברת מספר 2

מלח הארץ

יד לחלוצי ים המלח משה נובומייסקי ומשה לנגוצקי

מלח הארץ - חוברת מס' 2

חוברת 2

עורך: עודד נבון
תשס"ז 2006

הקדמה

עודד נבון

הטקטוניקה של טרנספורם ים המלח

צבי גרפונקל

שינויים אקלימיים באגן ים המלח והתפתחות תרבות האדם בישראל ובסביבותיה ברביעון המאוחר

מרדכי שטיין

הצומח בבקעת ים המלח

אבינועם דנין

בולענים בחוף ים המלח

יוסף יחיאלי ומאיר אבלסון

עידן המגנזיום המתכתי – העתיד כבר קל

ניר מוסקוביץ ואורן בר-יוסף

ים המלח: אתר טבעי למרפא ובריאות

שמעון מוזס

חוברת מספר 7

מלח הארץ

יד לחלוצי ים המלח משה נובומייסקי ומשה לנגוצקי

מלח הארץ - חוברת מס' 7

חוברת 7

עורך: אברהם סטרינסקי
תשע"ד 2013

הקדמה

אברהם סטרינסקי

השפעת הזרימה של מי ים המלח באקוויפר החופי על האגם

יעל קירו

מעיינות החיים בים המוות

דני יונסקו, סטפן האוסלר, כריסטיאן סיברט, באטריז נוריגה־אורטגה

תנועת הלוחות באזורנו והשפעתה על חיינו

זאב ב' בגין

סלעי הפוספט של ישראל

דוד סודרי

עוגנים וספנות בים המלח לאור הסקר הארכיאולוגי בחוף ים המלח

גדעון הדס ואסף אורון

מפלצות ים המלח

אריה ניסנבאום

חוברת מספר 8

 

מלח הארץ

יד לחלוצי ים המלח משה נובומייסקי ומשה לנגוצקי

 

מלח הארץ - חוברת מס' 8

בעריכת יעל אברט ואברהם סטרינסקי

תשפ"ג 2022

 

הקדמה 

יעל אברט ואברהם סטרינסקי

 

איך אפשר לאמוד את מליחות המים באגם שהתאדה מזמן

זאב ב' בגין

 

 

האם ים המלח יכול להתייבש בעקבות אידוי?

בוריס קרומגאלז, ארטור הכט, אמתי כץ ואברהם סטרינסקי

 

 

האגן הדרומי של ים המלח

גדי שמיר

 

 

המדידה המדויקת של ההסטה השמאלית לאורך בקע ים המלח בערבה

מיכאל בייט, אמיר שגיא, עמית מושקין וחנן גינת

 

 

 

 

קניונים חדשים על חוף ים המלח - האם ניתן לנבא את העתיד?

לירן בן משה ונדב לנסקי

 

 

מיקומה הגיאוגרפי של כיכר הירדן המקראית

עמיחי סנה, יוסי יחיאלי

 

 

 

לזכרם

פרופ' דן יעלון

פרופ' דן יעלון
 

פרופ' חגי רון

פרופ' חגי רון
 

פרופ' דן יעלון

פרופ' דן יעלון
 
דן יעלון
פרופ' יעלון נפטר בירושלים 29 לינואר 2014 כ'ח בשבט תשע"ד. פרופ' יעלון היה אחד החלוצים בארץ ובעולם בחקר קרקעות, בשימוש במדע הקרקע לניתוח והבנת תהליכים בתחומי מדעי כדור הארץ ובחקר האבק. מונע מתמיהתו של לאונרדו דה וינצ'י "מדוע אנו יודעים יותר על כוכבים רחוקים מאשר על הקרקע אשר תחת רגלינו?" היה פרופ' יעלון לאחד החלוצים בארץ ובעולם בחקר קרקעות ושילובן במדעי כדור הארץ ובחקר האבק כתהליך ראשוני בחשיבותו בהתפתחות שולי מדבריות וכתשומה עיקרית ביצירת קרקעות. עבודותיו אלה שהתפרסמו בשנות ה 60 וה 70 משמשות אבן פינה בחקר הרביעון בארץ ובעולם ומחקריו פורצי הדרך בנושא רלוונטים גם לימינו ושומרים עדיין על רעננותם. הוא היה אחד מהחוקרים הראשונים ששילבו בהצלחה בין חקר הקרקע מתחום מדעי החקלאות לבין חקר הקרקע מתחום מדעי האדמה. שילוב תחומים יחודי זה הבטיח שרעיונותיו החדשניים השפיעו על החשיבה הבסיסית של חוקרי הקרקעות בעולם, ברמה שכמעט אין כדוגמתה בארץ באף נושא אחר בתחומי מדעי האדמה. השפעתו הן על החוקרים בארץ והן על חוקרים בעולם נעשתה דרך פרסומיו , דרך ההוראה כאשר הוזמן ללמד במקומות רבים בעולם Davis, Berkeley, Arizona, ANU, Oxford, Cambridge, John Hopkins) ) ודרך עבודתו עם אנשי חקר הקרקע בישראל, באירופה, USDA, ו ה USGS. 
פרופ' יעלון פרסם מעל 120 עבודות וערך וכתב מספר ספרים. הספר Paleopedology שערך בשנת 1970 משמש עד היום כאחד מספרי היסוד בתחום. ספר זה היווה זרז לקידום נושא השימוש בקרקעות בחקר הרביעון ובתקופות גיאולוגיות קדומות יותר. כבר בספר זה הציג דן יעלון, מצד אחד, את כשר החיזוי שלו בנושא פיתוח תחומי מחקר חדשים ומצד שני, את השפעתו על התפתחות כיוונים אלו. עבודותיו שהתמקדו בשינויים סיסטמתיים בתכונות קרקע בזמן ובמרחב משמשים עד היום כבסיס לדיון מחשבתי ומאגר בלתי נדלה של רעיונות חדשים. יש לציין שמאמרו שפורסם בעיתון Geoderma: Conceptual models in pedogenesis; can soil-forming functions be solved?. בשנת 1975 הוא אחד המאמרים החשובים בחקר הקרקעות במדעי האדמה. 
באזורנו עבד יעלון (עם תלמידיו ושותפיו) על תהליכי פדוגנזה ועל ניתוח והבנת סדימנטים צעירים כגון הלס בצפון מערב הנגב, החולות והתפתחות קרקעות חוליות במישור החוף, מילוי העמקים על ידי סדימנטים איאוליים דקי-גרגר והפיכתם לוורטיסולים, התפתחות Calcretes שונים ובמיוחד נארי על גבי סלעי קירטון, השפעת האקלים על סדימנטים וקרקעות, ועוד. 
למרות פרישתו וחרף בעיות הבריאות המשיך פרופ' יעלון בפעילות מקצועית עניפה, בביקורת ובעריכה והשתתפות פעילה בוועדות עורכים של מספר עיתונים וספרים ובאירגונים בינלאומיים שונים. איך בתיה במזכירות אומרת... "הוא תמיד קיבל הכי הרבה דואר..." לאחרונה דן יעלון התמקד בחקר היסטוריה והתפתחות מדעי הקרקע בעולם ופרסם על כך ספר שזכה ב .Sarton Medal in History of Science 
במשך הקרירה העניפה והפוריה כובד פרופ' יעלון באין ספור מדליות, פרסים וחברויות כבוד על ידי ארגונים לאומיים ובינלאומיים שונים כולל המדליה ע"שDokuchaev ב2010 הניתנת על ידי האיגוד הבינלאומי לקרקעות (, (IUSS פעם בארבע שנים. לפרופ' יעלון חברות כבוד ב INQUA, German Soil Science Society, Geological Society of America, ודוקטורט לשם כבוד מהTbilisi Agrarian University . גם אצלנו כאן- פרופ' דן יעלון קיבל חברות כבוד של החברה הגיאולוגית הישראלית לשנת 2001 כאות הוקרה על תרומתו הרבה בשילוב מדע הגיאולוגיה עם מדע הפדולוגיה. 
יהי זיכרו ברוך .
לזכרו של דן יעלון מוענקת מדליה מטעם האיגוד הבינלאומי למדעי הקרקע (IUSS). מדליית דן יעלון תוענק אחת לארבע שנים במסגרת כנס האיגוד.
​​​​​​

פרופ' חגי רון

פרופ' חגי רון (1944 – 2012)
הספד מאת פרופ' יהושע קולודני
פרופ' חגי רון (1944-2012)
פרופ' חגי רון, איש המכון למדעי כדור הארץ היה איש המדע המוביל בארץ בתחום הפליאומגנטיות --חקר התכונות המגנטיות של כדה"א בעבר הגיאולוגי.
חגי נולד בקיבוץ בית הערבה שבצפון ים המלח. במלחמת השיחרור פונתה בית הערבה וחבריה, וביניהם הוריו של חגי הקימו בגליל המערבי את קיבוץ כברי, שם גדל חגי וחי את חייו. את כל לימודיו האקדמיים עשה חגי רון באוניברסיטה העברית. עבודת המוסמך שלו עסקה בגיאולוגיה של העתק פקיעין שבגליל.  את עבודת הדוקטורט התחיל בהדרכתם של הפרופסורים רפי פרוינד ועמוס נור (מסטנפורד), ןלאחר פטירטו של רפי פרוינד סיים את העבודה בהדרכתו של הפרופ' צבי גרפונקל. בסיום כל שלב מלימודיו חזר חגי לקיבוצו ומילא שם תפקידים מרכזיים שונים.
בעבודת הדוקטורט פתח רון תחום מרכזי בשימוש בשיטות פליאומגנטיות: קביעת הצפון בגושים שונים איפשרו שיחזור מידת סיבובם של גושים אלה מאז שנוצרו. סיסובם של גושי סלעים היא תוצאת לוואי הכרחית ממיקומם בין העתקי תזוזה אפקית. שילוב זה בין מחקר פליאומגנטי לגיאולוגיה סטרוקטורלית – חקר המבנים הגיאולוגיים היה הקו המנחה למחקריו של רון במשך כל חייו המקצועיים.
לאחר שהשלים השתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד חזר חגי ארצה ב1987 והקים את המעבדה הפליאומגנטית במכון הגיאופיסי. ב2001 העביר את המעבדה לאוניברסיטה העברית והצטרף לסגל המכון למדעי כדור הארץ.
בנוסף לכוון מחקריו העיקרי פיתח חגי כווני מחקר נוספים: הוא הוקסם מקשר אפשרי עם ארכיאולוגיה-פרה-היסטוריה, ופיתח את השימוש בסיגי מתכת ארכיאולוגיים, מישראל ומירדן למעקב אחר שינוי עצמתו של השדה המגנטי של כדה"א בזמן. כמו כן תארך את הממצאים העתיקים ביותר של מאובני אדם בישראל, ובכך תרם עקרונית לקביעת זמן נדידתו של האדם מאפריקה.
חגי היה מדריך נאמן מאד לתלמידיו, וכמה מהם ממשיכים כעת את עבודתו המדעית באוניברסיטאות בארץ ובארה"ב. הוא שיתף פעולה עם מספר חוקרים גדול מתחומים שונים וגילה נדיבות רבה בשת"פ זה. פרסם מעל ל 60 עבודות מדעיות בתחומי מחקריו השונים.
חגי רון נפטר ב10 לספטמבר 2012 בקיבוצו כברי, מוקף בשלש בנותיו, אחותו ואחיו. חבריו יזכרוהו באהבה.
 

פרסים

פרסים והוקרה, סגל המכון למדעי כדור הארץ:

 

מוטי שטיין

 

 פרופ' מוטי שטיין

2019 Geochemistry Fellows - EAG & GS

Geological Survey of Israel and Hebrew University of Jerusalem (Israel), for being an idea generator on overdrive, with a great enthusiasm for geology and a great scientific intuition, for being an inspiration to early career scientists, and for making important scientific contributions to many fields ranging from Middle East paleoclimate to mantle geochemistry.

פרופ' יונתן ארז

פרופ' יונתן ארז

פרס Joseph A. Cushman

Joseph A. Cushman Award for Foraminiferal Research for 2018 

 

 

חיים גרפינקל

ד"ר חיים גרפינקל

מענק לחוקרים צעירים במסגרת תכנית ERC הייחודית של האיחוד האירופי לשנת 2015

 

 

פרופ' דניאל רוזנפלד

 

פרופ' דניאל רוזנפלד

פרס אמ"ת לשנת 2015

 

 

פרופ' ליזה הלר קלאי

פרופ' ליזה הלר קלאי

פרס ביילי (Bailey Award) של האגודה למינרלי חרסית לשנת 2015

 

פרופ' יונתן ארז

פרופ' יונתן ארז

פרס מפעל הפיס לאומנויות ומדעים על שם לנדאו לשנת 2013 בקטגוריה: מדעי הים והסביבה הימית

 

פרופ' דניאל רוזנפלד

פרופ' דניאל רוזנפלד

על בחירתו לחבר ב- The European Academy of  Sciences

בשנת 2013

פרופ' אמוץ עגנון

פרופ' אמוץ עגנון

 2010 Helmholtz International Fellow Award

פרופ' יונתן ארז

פרופ' יונתן ארז

תואר מצוינות פרופסורית של מוסד ורנר פטרסון לשנת 2010 מטעם אוניברסיטת קייל בגרמניה לכבוד תרומותיו יוצאות הדופן בביוגיאוכימיה

 

פרופ' דן יעלון

פרופ' דן יעלון

פרס ע"ש Dokuchaev מטעם מהאיגוד הבינלאומי למדעי הקרקע  IUSS

לשנת 2010

פרופ' ישוע קולודני

פרופ' יהושע קולודני

פרס ישראל למחקר במדעי כדור הארץ לשנת 2010

פרופ' דניאל רוזנפלד

פרופ' דניאל רוזנפלד

Sanqin Friendship Prize מטעם פרובינציה שנחאי על תרומתו יוצאת דופן לכלכלה ולחברה לשנת 2009

 

פרופ' בעז לוז

פרופ' בעז לוז

מדלית פטרסון של החברה הגיאוכימית האמריקאית לשנת 2009.

מדליה זאת היא אחת המדליות היוקרתיות ביותר הניתנות על ידי החברה

פרופ' דניאל רוזנפלד

פרופ' דניאל רוזנפלד

פרס ע"ש שפר (Schaefer) על גילויים מדעיים וטכנולוגיים לקידום שינויים במזג האוויר לשנת 2007

 

 

פרופ' בעז לוז

פרופ' בעז לוז

על בחירתו לשמש חבר באגודה האירופית לגיאוכימיה בשנת 2007

 

 

 

 

 

פרס בן-תור

 
Yaakov Bentor
Yaakov Bentor, (1910- 2002)
יעקב בן-תור, דבריו של פרופ' מוטי שטיין בטקס הענקת הפרס 2019
נשיאת דברים לזכרו של פרופ' יעקב בן-תור היא מבחינת הליכה בנתיבי הזיכרון. מה הזיכרון מעלה כאשר הוא חוזר כמה עשרות שנים לאחור אל ימים ראשונים של שנה א בהר הצופים עם חבורת חיילים כמעט משוחררים, די מחוספסים שמתכנסים בחדר שהוא מרתף וגם נקרא כיתה ולהפתעתם מחזיקים עט ונייר ופתאום נכנס למרתף איש שנראה להם זקן מאוד והוא מטיל בהם כישוף? ובדברי הכישוף שלו הוא כורך מינרלים וגבישים וסלעים ומערבב אותם עם דמויות מהמיתולוגיה היוונית ומשפטים מסיפורי התנ״ך ומשפטים שאמרו הגל ושפינוזה ודיקרט ועוטף את כל אלה בתמונות מהרי געש וממצולות הים. ובהפסקות כאשר ניסו לברר איתו למה דברי הכישוף מכוונים, נשף עליהם המכשף הזקן ממקטרתו והניס אותם מהמרתף בפרצי שיעול מתמשכים.
אבל מה החוכמה? אם גם אנחנו חבורת החיילים המשוחררים היינו לומדים משפטים בקניסברג,  פיסיקה בברלין, בלשנות בפריז (בסורבון) וגיאולוגיה בציריך, בגרנווול ובקלרמון-פראן (תלמיד לדוקטורט בנושא הסלעים וולקנים ממסיב סנטרל), וזאת עד מלחמת העולם השנייה עת נאצר בן-תור בצרפת כמרגל גרמני, ודוקטורט בגיאולוגיה (הראשון בתחום) באוניברסיטה העברית בירושלים (על הגיאולוגיה של הגליל התחתון), ודוקטורט שני בסורבון על מסיב סנטרל. מה החכמה? אולי אם אנחנו היינו עוברים בכל תחנות החיים האלה שנשמעות לכם בוודאי כמו סדרת צ׳יזבאטים או בשפת ההווה פייק ניוז אולי גם אנחנו היינו הופכים למכשפים? עד מהרה למדנו שאלה לא צ׳יזבטים והכל אמת כמו סלע מתצורת חתרורים. אנשים אחרים שהסתובבו אז במרתף בהר הצופים שחשבנו אז ורק אז שהם אנשים מהימנים כמו למשל אברהם סטרינסקי סיפרו לנו שבן-תור עם חברו הטוב מהטכניון עקיבא פרומן ייצאו במהלך מלחמת העצמאות למפות את הנגב בכדי למצוא נפט ואורניום. הם לא מצאו, אבל מצאו וחקרו את מרבצי הפוספטים ואת נחושת תמנע ועוד קיבלו ב 1953 על כל המעשים האלה את פרס ישראל (כאשר אנחנו חבורת החיילים המחוספסת היינו עוללים). אבל.... המתיק לנו סטרי סוד... "תדעו שיש לו פחד גבהים והוא לא עולה על הגבעות".
עברו כמה שנים, קצת מלחמות, והמכשף הזקן (הוא היה אז אולי בשנות השישים המוקדמות שלו) הוביל את חבורת החיילים הכמעט משוחררים הזאת אל הגבעות וההרים, אל המקום אותו אהב יותר מכל – ההר הגבוה בסיני. כאן ניתן היה לעשות כשפים אמיתיים: לקחת את גרניט אום מלק ולהוסיף עליו את גרניט איקנה ולבנות את הדייק הטבעתי הגדול ולהוסיף את האיגנימבריטים של הרי נשף ואפילו להוסיף קמצוץ של מרבצי מנגן מאום בוגמה, וליצור יבשת חדשה. וזאת מתוך ענן מקטרת כחלחל וסדרה בלתי פוסקת של שיעולים. 
אולי הכישוף היה בתוך המקטרת? משה אייל, תלמידו המובהק של בן-תור, היה מספר שעשן המקטרת היה משרה אווירת נינוחות ויצירתיות על חברי המשלחת בסיני. לך תדע.
נשיאת דברים על מורינו הדגול פרופ' יעקב בן-תור היא הליכה בנתיבי הזיכרון. אבל הזיכרון כמו עשן מקטרת כחלחל בדרך כלל נמוג ונותרים רק האנשים, התלמידים הרבים ותלמידי התלמידים שבן-תור העמיד במקום שבו לימד וניהל והיה קרוי פעם המחלקה לגיאולוגיה והיום הוא המכון למדעי כדה״א.
 
Year
Bentor Lecturers
Bentor Awards Recipients
2019
 Prof. Claudio Faccenna
Dr. Olga Zlatkin
2018
Dr. Richard W. Carlson
Mr. Ido Sirota
2017
Prof. Claude Jaupart
Dr. Shahar Shani-Kadmiel
2016
Prof. Roberta Rudnick
Dr. Shalev Siman-Tov
2015
Prof. Gideon Henderson
Dr. Uri Ryb
2014
Prof. John Valley
Dr. Yael Kiro
2013
Prof. Marc Hirschmann
Dr. Yoav Rosenberg
2012
Prof. Jay Quade
Dr. Navot Morag
2011
Prof. Wolf Berger
Dr. Onn Crouvi
2010
Prof. Wally Broecker
Dr. Adi Torfstein
2009
Prof. Xavier Le Pichon
Dr. Yaron Beeri
2008
Dr. Gideon Steinitz
Dr. Yoram Katz
2007
Prof. Robert Garrison
Dr. Uri Schattner
2006
 
Dr. Revital Bookman
2005
 
Dr. Tsafrir Levi
2004
 
Dr. Yuval Bartov
2003
 
Dr. Ari Matmon
 

פרס שרגא דיקר

 

 

 

זוכי הפרס:

 

 

  

 

 

2019 בן דור יואב + ויינר שלומי
2018 מלצר עמית + דרבסי יניב
2017 סירוטה עידו
2016 אלעזר עודד
2015 עבו אבישי
2014 רינת יאיר + שלו נטע
2013 שלו סימן טוב
2012 זלטקין אולגה
2011 יקי וייס
2010 קורזון איתי – דוק 2000
2009 רון שער – דוק
2008 אליסה קייגן - דוק
2007 אורי ריב + תמי זילברמן
2006 מורג נבות + עפרה שטרן
2005 איתי חביב + ירדן מקייטן
2004 קרן קולודנר + עפרה קליין
2003 יורם כץ + אמיר שגיא   
2002 כרובי און + קן-תור רויטל
2001 שקד יוני + ברטוב יובל
2000 זפרן שרה + מושקין עמית
1999 מטמון ארי + סטניסלבסקי איל
1998 אבלסון מאיר
1997 לנסקי נדב