לזכרם
פרופ' דן יעלון
פרופ' דן יעלון
פרופ' יעלון נפטר בירושלים 29 לינואר 2014 כ'ח בשבט תשע"ד. פרופ' יעלון היה אחד החלוצים בארץ ובעולם בחקר קרקעות, בשימוש במדע הקרקע לניתוח והבנת תהליכים בתחומי מדעי כדור הארץ ובחקר האבק. מונע מתמיהתו של לאונרדו דה וינצ'י "מדוע אנו יודעים יותר על כוכבים רחוקים מאשר על הקרקע אשר תחת רגלינו?" היה פרופ' יעלון לאחד החלוצים בארץ ובעולם בחקר קרקעות ושילובן במדעי כדור הארץ ובחקר האבק כתהליך ראשוני בחשיבותו בהתפתחות שולי מדבריות וכתשומה עיקרית ביצירת קרקעות. עבודותיו אלה שהתפרסמו בשנות ה 60 וה 70 משמשות אבן פינה בחקר הרביעון בארץ ובעולם ומחקריו פורצי הדרך בנושא רלוונטים גם לימינו ושומרים עדיין על רעננותם. הוא היה אחד מהחוקרים הראשונים ששילבו בהצלחה בין חקר הקרקע מתחום מדעי החקלאות לבין חקר הקרקע מתחום מדעי האדמה. שילוב תחומים יחודי זה הבטיח שרעיונותיו החדשניים השפיעו על החשיבה הבסיסית של חוקרי הקרקעות בעולם, ברמה שכמעט אין כדוגמתה בארץ באף נושא אחר בתחומי מדעי האדמה. השפעתו הן על החוקרים בארץ והן על חוקרים בעולם נעשתה דרך פרסומיו , דרך ההוראה כאשר הוזמן ללמד במקומות רבים בעולם Davis, Berkeley, Arizona, ANU, Oxford, Cambridge, John Hopkins) ) ודרך עבודתו עם אנשי חקר הקרקע בישראל, באירופה, USDA, ו ה USGS.
פרופ' יעלון פרסם מעל 120 עבודות וערך וכתב מספר ספרים. הספר Paleopedology שערך בשנת 1970 משמש עד היום כאחד מספרי היסוד בתחום. ספר זה היווה זרז לקידום נושא השימוש בקרקעות בחקר הרביעון ובתקופות גיאולוגיות קדומות יותר. כבר בספר זה הציג דן יעלון, מצד אחד, את כשר החיזוי שלו בנושא פיתוח תחומי מחקר חדשים ומצד שני, את השפעתו על התפתחות כיוונים אלו. עבודותיו שהתמקדו בשינויים סיסטמתיים בתכונות קרקע בזמן ובמרחב משמשים עד היום כבסיס לדיון מחשבתי ומאגר בלתי נדלה של רעיונות חדשים. יש לציין שמאמרו שפורסם בעיתון Geoderma: Conceptual models in pedogenesis; can soil-forming functions be solved?. בשנת 1975 הוא אחד המאמרים החשובים בחקר הקרקעות במדעי האדמה.
באזורנו עבד יעלון (עם תלמידיו ושותפיו) על תהליכי פדוגנזה ועל ניתוח והבנת סדימנטים צעירים כגון הלס בצפון מערב הנגב, החולות והתפתחות קרקעות חוליות במישור החוף, מילוי העמקים על ידי סדימנטים איאוליים דקי-גרגר והפיכתם לוורטיסולים, התפתחות Calcretes שונים ובמיוחד נארי על גבי סלעי קירטון, השפעת האקלים על סדימנטים וקרקעות, ועוד.
למרות פרישתו וחרף בעיות הבריאות המשיך פרופ' יעלון בפעילות מקצועית עניפה, בביקורת ובעריכה והשתתפות פעילה בוועדות עורכים של מספר עיתונים וספרים ובאירגונים בינלאומיים שונים. איך בתיה במזכירות אומרת... "הוא תמיד קיבל הכי הרבה דואר..." לאחרונה דן יעלון התמקד בחקר היסטוריה והתפתחות מדעי הקרקע בעולם ופרסם על כך ספר שזכה ב .Sarton Medal in History of Science
במשך הקרירה העניפה והפוריה כובד פרופ' יעלון באין ספור מדליות, פרסים וחברויות כבוד על ידי ארגונים לאומיים ובינלאומיים שונים כולל המדליה ע"שDokuchaev ב2010 הניתנת על ידי האיגוד הבינלאומי לקרקעות (, (IUSS פעם בארבע שנים. לפרופ' יעלון חברות כבוד ב INQUA, German Soil Science Society, Geological Society of America, ודוקטורט לשם כבוד מהTbilisi Agrarian University . גם אצלנו כאן- פרופ' דן יעלון קיבל חברות כבוד של החברה הגיאולוגית הישראלית לשנת 2001 כאות הוקרה על תרומתו הרבה בשילוב מדע הגיאולוגיה עם מדע הפדולוגיה.
יהי זיכרו ברוך .
פרופ' יעלון פרסם מעל 120 עבודות וערך וכתב מספר ספרים. הספר Paleopedology שערך בשנת 1970 משמש עד היום כאחד מספרי היסוד בתחום. ספר זה היווה זרז לקידום נושא השימוש בקרקעות בחקר הרביעון ובתקופות גיאולוגיות קדומות יותר. כבר בספר זה הציג דן יעלון, מצד אחד, את כשר החיזוי שלו בנושא פיתוח תחומי מחקר חדשים ומצד שני, את השפעתו על התפתחות כיוונים אלו. עבודותיו שהתמקדו בשינויים סיסטמתיים בתכונות קרקע בזמן ובמרחב משמשים עד היום כבסיס לדיון מחשבתי ומאגר בלתי נדלה של רעיונות חדשים. יש לציין שמאמרו שפורסם בעיתון Geoderma: Conceptual models in pedogenesis; can soil-forming functions be solved?. בשנת 1975 הוא אחד המאמרים החשובים בחקר הקרקעות במדעי האדמה.
באזורנו עבד יעלון (עם תלמידיו ושותפיו) על תהליכי פדוגנזה ועל ניתוח והבנת סדימנטים צעירים כגון הלס בצפון מערב הנגב, החולות והתפתחות קרקעות חוליות במישור החוף, מילוי העמקים על ידי סדימנטים איאוליים דקי-גרגר והפיכתם לוורטיסולים, התפתחות Calcretes שונים ובמיוחד נארי על גבי סלעי קירטון, השפעת האקלים על סדימנטים וקרקעות, ועוד.
למרות פרישתו וחרף בעיות הבריאות המשיך פרופ' יעלון בפעילות מקצועית עניפה, בביקורת ובעריכה והשתתפות פעילה בוועדות עורכים של מספר עיתונים וספרים ובאירגונים בינלאומיים שונים. איך בתיה במזכירות אומרת... "הוא תמיד קיבל הכי הרבה דואר..." לאחרונה דן יעלון התמקד בחקר היסטוריה והתפתחות מדעי הקרקע בעולם ופרסם על כך ספר שזכה ב .Sarton Medal in History of Science
במשך הקרירה העניפה והפוריה כובד פרופ' יעלון באין ספור מדליות, פרסים וחברויות כבוד על ידי ארגונים לאומיים ובינלאומיים שונים כולל המדליה ע"שDokuchaev ב2010 הניתנת על ידי האיגוד הבינלאומי לקרקעות (, (IUSS פעם בארבע שנים. לפרופ' יעלון חברות כבוד ב INQUA, German Soil Science Society, Geological Society of America, ודוקטורט לשם כבוד מהTbilisi Agrarian University . גם אצלנו כאן- פרופ' דן יעלון קיבל חברות כבוד של החברה הגיאולוגית הישראלית לשנת 2001 כאות הוקרה על תרומתו הרבה בשילוב מדע הגיאולוגיה עם מדע הפדולוגיה.
יהי זיכרו ברוך .
לזכרו של דן יעלון מוענקת מדליה מטעם האיגוד הבינלאומי למדעי הקרקע (IUSS). מדליית דן יעלון תוענק אחת לארבע שנים במסגרת כנס האיגוד.
פרופ' חגי רון
פרופ' חגי רון (1944 – 2012)
הספד מאת פרופ' יהושע קולודני
|
פרופ' חגי רון, איש המכון למדעי כדור הארץ היה איש המדע המוביל בארץ בתחום הפליאומגנטיות --חקר התכונות המגנטיות של כדה"א בעבר הגיאולוגי.
חגי נולד בקיבוץ בית הערבה שבצפון ים המלח. במלחמת השיחרור פונתה בית הערבה וחבריה, וביניהם הוריו של חגי הקימו בגליל המערבי את קיבוץ כברי, שם גדל חגי וחי את חייו. את כל לימודיו האקדמיים עשה חגי רון באוניברסיטה העברית. עבודת המוסמך שלו עסקה בגיאולוגיה של העתק פקיעין שבגליל. את עבודת הדוקטורט התחיל בהדרכתם של הפרופסורים רפי פרוינד ועמוס נור (מסטנפורד), ןלאחר פטירטו של רפי פרוינד סיים את העבודה בהדרכתו של הפרופ' צבי גרפונקל. בסיום כל שלב מלימודיו חזר חגי לקיבוצו ומילא שם תפקידים מרכזיים שונים.
בעבודת הדוקטורט פתח רון תחום מרכזי בשימוש בשיטות פליאומגנטיות: קביעת הצפון בגושים שונים איפשרו שיחזור מידת סיבובם של גושים אלה מאז שנוצרו. סיסובם של גושי סלעים היא תוצאת לוואי הכרחית ממיקומם בין העתקי תזוזה אפקית. שילוב זה בין מחקר פליאומגנטי לגיאולוגיה סטרוקטורלית – חקר המבנים הגיאולוגיים היה הקו המנחה למחקריו של רון במשך כל חייו המקצועיים.
לאחר שהשלים השתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד חזר חגי ארצה ב1987 והקים את המעבדה הפליאומגנטית במכון הגיאופיסי. ב2001 העביר את המעבדה לאוניברסיטה העברית והצטרף לסגל המכון למדעי כדור הארץ.
בנוסף לכוון מחקריו העיקרי פיתח חגי כווני מחקר נוספים: הוא הוקסם מקשר אפשרי עם ארכיאולוגיה-פרה-היסטוריה, ופיתח את השימוש בסיגי מתכת ארכיאולוגיים, מישראל ומירדן למעקב אחר שינוי עצמתו של השדה המגנטי של כדה"א בזמן. כמו כן תארך את הממצאים העתיקים ביותר של מאובני אדם בישראל, ובכך תרם עקרונית לקביעת זמן נדידתו של האדם מאפריקה.
חגי היה מדריך נאמן מאד לתלמידיו, וכמה מהם ממשיכים כעת את עבודתו המדעית באוניברסיטאות בארץ ובארה"ב. הוא שיתף פעולה עם מספר חוקרים גדול מתחומים שונים וגילה נדיבות רבה בשת"פ זה. פרסם מעל ל 60 עבודות מדעיות בתחומי מחקריו השונים.
חגי רון נפטר ב10 לספטמבר 2012 בקיבוצו כברי, מוקף בשלש בנותיו, אחותו ואחיו. חבריו יזכרוהו באהבה.