פרופ' חגי רון (1944 – 2012)
הספד מאת פרופ' יהושע קולודני
פרופ' חגי רון, איש המכון למדעי כדור הארץ היה איש המדע המוביל בארץ בתחום הפליאומגנטיות --חקר התכונות המגנטיות של כדה"א בעבר הגיאולוגי.
חגי נולד בקיבוץ בית הערבה שבצפון ים המלח. במלחמת השיחרור פונתה בית הערבה וחבריה, וביניהם הוריו של חגי הקימו בגליל המערבי את קיבוץ כברי, שם גדל חגי וחי את חייו. את כל לימודיו האקדמיים עשה חגי רון באוניברסיטה העברית. עבודת המוסמך שלו עסקה בגיאולוגיה של העתק פקיעין שבגליל. את עבודת הדוקטורט התחיל בהדרכתם של הפרופסורים רפי פרוינד ועמוס נור (מסטנפורד), ןלאחר פטירטו של רפי פרוינד סיים את העבודה בהדרכתו של הפרופ' צבי גרפונקל. בסיום כל שלב מלימודיו חזר חגי לקיבוצו ומילא שם תפקידים מרכזיים שונים.
בעבודת הדוקטורט פתח רון תחום מרכזי בשימוש בשיטות פליאומגנטיות: קביעת הצפון בגושים שונים איפשרו שיחזור מידת סיבובם של גושים אלה מאז שנוצרו. סיסובם של גושי סלעים היא תוצאת לוואי הכרחית ממיקומם בין העתקי תזוזה אפקית. שילוב זה בין מחקר פליאומגנטי לגיאולוגיה סטרוקטורלית – חקר המבנים הגיאולוגיים היה הקו המנחה למחקריו של רון במשך כל חייו המקצועיים.
לאחר שהשלים השתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד חזר חגי ארצה ב1987 והקים את המעבדה הפליאומגנטית במכון הגיאופיסי. ב2001 העביר את המעבדה לאוניברסיטה העברית והצטרף לסגל המכון למדעי כדור הארץ.
בנוסף לכוון מחקריו העיקרי פיתח חגי כווני מחקר נוספים: הוא הוקסם מקשר אפשרי עם ארכיאולוגיה-פרה-היסטוריה, ופיתח את השימוש בסיגי מתכת ארכיאולוגיים, מישראל ומירדן למעקב אחר שינוי עצמתו של השדה המגנטי של כדה"א בזמן. כמו כן תארך את הממצאים העתיקים ביותר של מאובני אדם בישראל, ובכך תרם עקרונית לקביעת זמן נדידתו של האדם מאפריקה.
חגי היה מדריך נאמן מאד לתלמידיו, וכמה מהם ממשיכים כעת את עבודתו המדעית באוניברסיטאות בארץ ובארה"ב. הוא שיתף פעולה עם מספר חוקרים גדול מתחומים שונים וגילה נדיבות רבה בשת"פ זה. פרסם מעל ל 60 עבודות מדעיות בתחומי מחקריו השונים.
חגי רון נפטר ב10 לספטמבר 2012 בקיבוצו כברי, מוקף בשלש בנותיו, אחותו ואחיו. חבריו יזכרוהו באהבה.