דרושים לתארים מתקדמים

סטודנט.ית לדוקטורט בגיאוכימיה או פליאו-אקלים בפרוייקט ים המלח

נובמבר 13, 2019

 אפיון וכימות תנאי השקעת המלח בים המלח בתקופה שמסוף הגלציאל האחרון ועד ימנו וההשלכות לתנאי האקלים באזור הלבנט אפיון וכימות תנאי השקעת המלח בים המלח בתקופה שמסוף הגלציאל האחרון ועד ימנו וההשלכות לתנאי האקלים באזור הלבנט

בהנחיית פרופ' בעז לזר ופרופ' מוטי שטיין

 

פרטים מלאים במודעה המצורפת.

לכל המשרות

משרות לאנשי סגל במכון למדעי כדור הארץ 2020

פרטים נוספים

 

תכנית חדשה במכון למדעי כדור הארץ - מסלול מואץ לתואר מוסמך

לפרטים על התכנית והרשמה מראש

הישארו מעודכנים, סמנו Like בעמוד שלנו

808b2e431a693305dbc6f7232238acaa

  youtube_logo_redesign_.gif

לצפייה בסמינר המחלקה לגיאולוגיה, סביבה, אוקיינוגרפיה, אקלים ואטמוספירה

חדשות ופרסומים

keinan_2019paper.jpg

פורסם מאמרו של יהונתן קינן- ממצאים ממחקר גיאוכימי של ספלאוטמים ממערת צלמון

ספטמבר 12, 2019

מחקרו של יהונתן קינן בשיתוף עם מרים בר- מטיוס, אבנר איילון, תמי זילברמן (המכון גיאולוגי) אמוץ עגנון ועמוס פרומקין (האוניברסיטה העברית), שעוסק בניתוח גיאוכימי של ספלאוטמים (נטיפי מערות) ממערת צלמון חושף שבתקופה הקרחונית האחרונה היה פרק זמן עם משקעים מרובים ככל הנראה משינויי אקלים במזרח הים התיכון.

למאמר המלא 

moti_stein_2019 Geochemistry Fellows -EAG & GS

ברכות חמות לפרופ' מוטי שטיין על בחירתו לעמית כבוד מטעם החברה הגיאוכימית העולמית והאגודה הגיאוכימית האירופאית

ספטמבר 12, 2019

במעמד הפרס צוין כי מוטי חוקר בעל אינטואיציה מדעית מצויינת, נחישות גיאולוגית ורעיונות בעלי מעוף שמהווה השראה לחוקרים הצעירים בקהילה הגיאוכימית ותרומתו נעה בין תהליכים אקלימיים במזרח התיכון ועד לגיאוכימיה של מעטפת כדור הארץ. ישר כוח!

עמוד הפרס

עדכונים נוספים >>

פרס בן-תור

מלגות לסטודנטים

עדכונים מהשטח- עבודתו של יוני גולדשמיט

Yoni Goldsmith Research (Earth Science Institute, HUJI)

Yoni Goldsmith Research (Earth Science Institute, HUJI)

מה לומדים במסגרת מדעי כדור הארץ? לרובנו התחום הוא חדש. למדנו עליו רק מעט בתיכון, אולי נתקלנו בו במסגרת טיולים, אולי התעניינו בו אישית. התחום מלא בשאלות מעניינות: מה מניע סופות? איך נוצר גשם? מדוע מתרחשות רעידות אדמה? מאיפה נובעת הלבה המתפרצת בהרי געש? איך נוצרו המחצבים? איך נבנית שונית אלמוגים? מה באמת בונה גביש של מינרל (פרט לאנרגיות טובות ורעות)? ובגדול: על מה אנו דורכים? מאיפה בא הכדור הזה? ועוד יותר מכך, לאן הוא הולך כעת משהשיג האדם די כוח בכדי לשנות אותו? 

שאלות כמו אלו חשובות כדי שנוכל להמשיך בשאלות יותר ספציפיות כמו: איך ניתן לנהל נכון את מקורות המים בארץ? איך ניתן להקטין זיהומי עופרת בישראל? האם הכינרת מתמלחת? איך ניתן לעצור את המלחת אקוויפר החוף? האם ניתן להגביר את כמויות הגשם בארץ? מה פוגע בשונית האלמוגים באילת? איך פותרים את בעיית הבורות הנפערים בים המלח ועוד. התשובות, יחד עם עוד שפע שאלות מעניינות נלמדות במסגרת לימודי כדור הארץ, מדעי אטמוספרה, גאולוגיה, אוקיינוגרפיה, ולימודי הסביבה. פתרונן דורש שילוב של כלים מדעיים מתחומי המתמטיקה, המחשבים, הפיסיקה, הכימיה והביולוגיה. לכן, לימודי כדור הארץ נלמדים במסגרת הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע בקמפוס ספרא היפהפה והשלו שבגבעת רם.

להמשך קריאה