טלסקופ החלל ג'יימס ווב מסמן רגע קריטי בחקר היקום. צוות מדענים בהובלת ד"ר אסף הוכמן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים סיפק תובנות על אטמוספירות של כוכבי לכת דמויי ארץ. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי  Monthly Notices of the Royal Astronomicaly Societ, מאיר את המורכבות של האינטראקציה בין כימיה אטמוספירית לדינמיקה אקלימית, ומסמן קפיצת דרך בהבנתנו את האפשרות לקיום חיים מעבר למערכת השמש שלנו.

צוות המחקר כלל את ד"ר פאולו דה לוקה מהמרכז למחשוב-על בברצלונה, ד"ר תדאוס קומצ'ק מאוניברסיטת מרילנד, ומר מריק בראם מאוניברסיטת אדינבורו. המחקר מתמקד בכוכב הלכת החוץ-שמשי   bProxima Centauri  הנמצא בקרבה מפתיעה למערכת השמש שלנו. באמצעות טכניקות מתקדמות, הצוות יצא למסע חקר תיאורטי של האטמוספירה של כוכב לכת זה.

הממצאים שלהם חושפים את תפקיד המפתח של אוזון בעיצוב הדינמיקה האקלימית של כוכבי לכת. באמצעות סימולציות מתקדמות החוקרים גילו קשר עמוק בין רמות האוזון ליציבות האטמוספירה.

"דמיינו עולם שבו האוזון לא רק משפיע על הדינמיקה האקלימית אלא גם מחזיק במפתח לאפשרות קיום חיים," אומר ד"ר הוכמן. המחקר שלנו חושף את הקשר הזה ומדגיש את החשיבות של התחשבות באוזון ובגזים פוטוכימיים אחרים במאמצינו להבין כוכבי לכת דמויי ארץ.

אחת התגליות המדהימות של המחקר היא ההשפעה של האוזון על הטמפרטורה באטמוספירה ותבניות הרוח. על ידי שילוב השפעת האוזון, הצוות הבחין בהקטנת ההבדלים בטמפרטורה בין חצאי כוכב הלכת והעלייה בטמפרטורת האטמוספירה בגבהים מסוימים, רמז לאיזון העדין בין ההרכב הכימי של האטמוספירה לדינמיקה האקלימית. יתרה מכך, המחקר מציע מסגרת חדשה להבנת השפעת גזים פוטוכימיים על הדינמיקה האקלימית של כוכבי לכת חוץ-שמשיים, ופותח את הדלת להבנה עמוקה יותר של סביבות מחיה אפשריות מעבר למערכת השמש שלנו.

"אנו עומדים על סף עידן חדש בחקר כוכבי לכת חוץ-שמשיים," אומר ד"ר הוכמן. "עם כל גילוי, אנו מתקרבים יותר ויותר לפענוח המסתורין של עולמות רחוקים ואולי אף מציאת סימני חיים מעבר לכדור הארץ."

המחקר פורץ הדרך הזה סולל את הדרך לחקר עתידי של bProxima Centauri  ומציב את הבסיס לחקר כוכבי לכת דמויי ארץ אחרים, תוך הבטחה לשפע של תגליות שעדיין מחכות להיחשף.

קישור למאמר המלא ניתן למצוא כאן

קישור לכתבה בנושא בעיתון Jerusalem Post