ישו קולודני היה מבכירי המדענים בקהילת הגיאולוגים בישראל ובעל שם עולמי בתחום הגיאוכימיה האיזוטופית. מחקריו פורצי הדרך עסקו בקביעת גיל של סלעים, תהליכים ואירועים גיאולוגיים, זיהוי מקורות מים ותהליכי המלחתם, והאבולוציה הכימית של האוקינוסים והיבשות. מעבר לתרומתו המדעית,   טרח ישו להנחיל ידע גיאולוגי בסיסי לציבור הרחב בהרצאות, תכניות רדיו וטלוויזיה. כחוקר מעולה וכמורה מרתק העמיד דורות של גיאולוגים,  המופקדים על הטיפול בבעיות התשתית והסביבה בארץ.

ישו נולד בפינסק, פולין, ב-28 לספטמבר 1936. בשנת 1939 נכבשה העיר ע"י הרוסים ושנתיים אחר כך על ידי הנאצים. מתוך כארבעים אלף יהודייה נשארו בחיים ששה עשר. ישו והוריו  גורשו מן העיר על ידי הרוסים לעיירה סמוכה עוד לפני כניסת הגרמנים ואחר כך לברית המועצות. ביוני 1941, נצטוותה המשפחה  לנסוע מזרחה לעומקה של ברית המועצות בהרי אלטאי,  שם הועסקו בעיקר בעבודות חקלאיות.

לאחר פרוץ המלחמה בין גרמניה לברית המועצות הוחזרה להם אזרחותם הפולנית והם עברו לקזחסטן, שם התגוררו עד 1946. מימדי הטרגדיה של יהודי פינסק התבררו עם שחרורה ע"י הרוסים ביולי 1944  והביאו להחלטת המשפחה שלא לחזור לעירם. מסעה מערבה החל באפריל 1946 בואכה מינכן, גרמניה. כאן החל ללמוד בבית הספר הקהילתי-עברי, עד שתחליט המשפחה לאן לנסוע. לאחר התלבטות ממושכת המריאה משפחת קולודני לישראל ב-12 בדצמבר 1948 והתנחלה בשכונת בת גלים בחיפה. ישו התקבל לביה"ס העממי שבמקום, והייתה זו הפעם הראשונה בחייו שהוא נכנס למסגרת חברתית יציבה, בניגוד לזמניות ולפרידות התכופות שאפיינו את בתי הספר הקודמים שבהם למד.

לאחר בית הספר העממי התקבל ישו לבית ספר הריאלי בחיפה. במהלך לימודיו שם היה חבר בתנועת  "השומר הצעיר", ממנה עבר יותר מאוחר לגרעין "מרחבים" בתנועת "המחנות העולים", שאיתו התגייס באוגוסט 1955 לנח"ל . לאחר השרות בצה"ל הצטרף ישו עם חבריו לגרעין לקיבוץ מחניים, שאותו עזב לצורך לימוד גיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר סיום התואר הראשון  המשיך ישו בלימודים לתואר השני (M.Sc),  ובעבודת מחקר על סלעי הצור המרכיבים את  תצורת מישאש בהדרכת פרופ' יעקב בן-תור. הישגיו בלימודים ובמחקר זיכו אותו לסיים תואר זה בהצטיינות.

באוגוסט 1963 החל ישו את מחקרו לתואר דוקטור לגיאוכימיה באוניברסיטת UCLA בלוס אנג'לס. לאחר השלמתה ב-1969 בציון "מעולה", חזרה המשפחה לירושלים וישו התקבל לסגל האקדמי במחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית. עד מהירה קיבל ישו תפקידים מרכזיים במחלקה לגיאולוגיה ואח"כ במכון למדעי כדור הארץ. אלה כללו את הנהלת המחלקה לגיאולוגיה (1980-1982), ראשות המכון למדעי כדור הארץ (1990-1993), ראשות הוועדה למחקר בסיסי במדעי כדור הארץ באקדמיה הלאומית למדעים (1984) ואת בחירתו לדיקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית (1999-2002). כדיקן הפקולטה, הקים את המרכז לננוטכנולוגיה ומדע, שבמסגרתו התפתחה פעילות אינטרדיסציפלינרית שכללה, אז, כארבעים קבוצות מחקר. גם לאחר צאתו לגימלאות ב-2004 המשיך ישו ללמד במשך שנים קורסים בסיסיים ולהדריך סטודנטים במחקריהם לתואר שני ושלישי.

 

לאורך כל שנות פעילותו השכיל ישו לטפח, בכישרון רב ובהצלחה בולטת את הקשרים האקדמיים בתחומי התמחותו  בין חוקרי המכון לבין חוקרים וקבוצות מחקר באוניברסיטאות עילית בחו"ל. הדבר נעשה בעת שהותו כעמית מחקר במכון הטכנולוגי של קליפורניה (1973-1974), פרופ' אורח ב-UCLA (1978-1979, 1985), פרופ' אורח באוניברסיטת לואי פסטר בשטרסבורג (1985), פרופ' אורח באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה (1991-1992), ועמית מחקר באוניברסיטת ייל, קונטיקט (1998). בעקבות פעילות זו הגיעו למכון למדעי כדור הארץ חוקרים רבים בעלי שם שתרמו רבות גם למחקר וגם להוראה. הדבר הביא להכנסת שיטות עבודה ומעבדות מחקר חדשות ולגידול משמעותי בחלקם של חוקרי המכון בספרות המדעית הבינלאומית בתחומי הגיאוכימיה, המינרלוגיה והפטרולוגיה.

בד בבד עם עבודתו, שהביאה להכרתו כמדען מן השורה הראשונה, היה ישו מעורב מאד מבחינה מקצועית ואישית בקהילה המדעית הישראלית. לכל אורך דרכו התנדב לשמש בתפקידים ציבוריים, מהם בעלי חשיבות רבה למדינת ישראל. דוגמאות לאלו הן חברותו הפעילה בוועדת ההיגוי של אגם הכנרת, בוועדות המינויים המקצועיות של הממשלה ובוועדת הקבלה הארצית לאוניברסיטאות.

ישו היה מורה מבוקש ומוערך ומקור השראה מדעית לדורות רבים של תלמידים, שרבים מהם הפכו לימים לחוקרים מובילים בזכות עצמם בארץ ובעולם. עם רבים מהם המשיך לשתף פעולה גם שנים רבות לאחר סיום לימודיהם. כמו בנושאים מדעיים, היה ישו בעל השקפת עולם מוצקה גם בשאלות חברתיות, אותה הביע בשיחות ובוויכוחים. הוא היה חבר במועצה של הקרן החדשה לישראל וכן היה חתום על עצומות פוליטיות. בין אלה עצומה הקוראת לאפשר מעבר סטודנטים מרצועת עזה ליהודה ושומרון, עצומה המביעה זעזוע על יחס המדינה למשט הספינה הטורקית "מאווי מרמרה" לעזה בחודש מאי 2010 ועצומה הקוראת לחרם על אוניברסיטת אריאל.  בנוסף לאלה ולאחרות יצא ישו בפומבי ובתוקף נגד ספקותיו של המדען הראשי של משרד החינוך בנושא תורת האבולוציה.

על מחקריו פורצי הדרך, על ידיעותיו המקיפות, על פרסומיו הרבים, ובמיוחד על החינוך והקמת דור המשך של חוקרים ועל תרומתו הרבה לקהילה ולמדינה קיבל ישו את פרס ישראל במדעי כדור הארץ לשנת תש"ע.

ישו התגורר בירושלים, נשוי לאמירה, אב לנועם, רחל ואורי וסב לעשרה נכדים ונכדות.

 

 

כתבו: אברהם סטרינסקי ואמתי כץ