פרופ' יעקב בן תור נולד ב- 1910 בגרמניה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון הוא עלה לפלסטינה ב- 1933 והיה שותף להקמת החוג לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית ירושלים, יחד עם פרופ' ליאו פיקרד.

ב-1945 הוענק לו לראשונה באוניברסיטה העברית, תואר דוקטור בחוג לגיאולוגיה. 

פרופ' בן תור תרם רבות לחקר הגיאולוגיה של ישראל. בין הישגיו הבולטים היה סקר ומיפוי גאולוגי של הנגב אשר זיכה אותו, יחד עם עקיבא פרומן, בפרס ישראל למדעי החיים לשנת תשט"ו (1955).

הוא כיהן כנשיא החברה הגיאולוגית הישראלית וכראש החוג לגיאולוגיה באוניברסיטה העברית. ב-1977 פרש מהאוניברסיטה ועבד במכון סקריפס באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. המינרל בנתוריט, שנתגלה ב-1980 על ידי הגיאולוגית שולמית גרוס נקרא על שמו. בן-תור נפטר ב-2002, מחקריו הרבים והשפעתו על תחום הגיאולוגיה ניכרים עד היום.