check
פרופ' יעקב בן תור | המכון למדעי כדור הארץ

פרופ' יעקב בן תור

פרופ' יעקב בן תור
פרופ'
יעקב
בן תור
1910 - 2002

יעקב בן-תור, דבריו של פרופ' מוטי שטיין בטקס הענקת הפרס 2019

נשיאת דברים לזכרו של פרופ' יעקב בן-תור היא מבחינת הליכה בנתיבי הזיכרון. מה הזיכרון מעלה כאשר הוא חוזר כמה עשרות שנים לאחור אל ימים ראשונים של שנה א בהר הצופים עם חבורת חיילים כמעט משוחררים, די מחוספסים שמתכנסים בחדר שהוא מרתף וגם נקרא כיתה ולהפתעתם מחזיקים עט ונייר ופתאום נכנס למרתף איש שנראה להם זקן מאוד והוא מטיל בהם כישוף? ובדברי הכישוף שלו הוא כורך מינרלים וגבישים וסלעים ומערבב אותם עם דמויות מהמיתולוגיה היוונית ומשפטים מסיפורי התנ״ך ומשפטים שאמרו הגל ושפינוזה ודיקרט ועוטף את כל אלה בתמונות מהרי געש וממצולות הים. ובהפסקות כאשר ניסו לברר איתו למה דברי הכישוף מכוונים, נשף עליהם המכשף הזקן ממקטרתו והניס אותם מהמרתף בפרצי שיעול מתמשכים.

אבל מה החוכמה? אם גם אנחנו חבורת החיילים המשוחררים היינו לומדים משפטים בקניסברג,  פיסיקה בברלין, בלשנות בפריז (בסורבון) וגיאולוגיה בציריך, בגרנווול ובקלרמון-פראן (תלמיד לדוקטורט בנושא הסלעים וולקנים ממסיב סנטרל), וזאת עד מלחמת העולם השנייה עת נאצר בן-תור בצרפת כמרגל גרמני, ודוקטורט בגיאולוגיה (הראשון בתחום) באוניברסיטה העברית בירושלים (על הגיאולוגיה של הגליל התחתון), ודוקטורט שני בסורבון על מסיב סנטרל. מה החכמה? אולי אם אנחנו היינו עוברים בכל תחנות החיים האלה שנשמעות לכם בוודאי כמו סדרת צ׳יזבאטים או בשפת ההווה פייק ניוז אולי גם אנחנו היינו הופכים למכשפים? עד מהרה למדנו שאלה לא צ׳יזבטים והכל אמת כמו סלע מתצורת חתרורים. אנשים אחרים שהסתובבו אז במרתף בהר הצופים שחשבנו אז ורק אז שהם אנשים מהימנים כמו למשל אברהם סטרינסקי סיפרו לנו שבן-תור עם חברו הטוב מהטכניון עקיבא פרומן ייצאו במהלך מלחמת העצמאות למפות את הנגב בכדי למצוא נפט ואורניום. הם לא מצאו, אבל מצאו וחקרו את מרבצי הפוספטים ואת נחושת תמנע ועוד קיבלו ב 1953 על כל המעשים האלה את פרס ישראל (כאשר אנחנו חבורת החיילים המחוספסת היינו עוללים). אבל.... המתיק לנו סטרי סוד... "תדעו שיש לו פחד גבהים והוא לא עולה על הגבעות".

עברו כמה שנים, קצת מלחמות, והמכשף הזקן (הוא היה אז אולי בשנות השישים המוקדמות שלו) הוביל את חבורת החיילים הכמעט משוחררים הזאת אל הגבעות וההרים, אל המקום אותו אהב יותר מכל – ההר הגבוה בסיני. כאן ניתן היה לעשות כשפים אמיתיים: לקחת את גרניט אום מלק ולהוסיף עליו את גרניט איקנה ולבנות את הדייק הטבעתי הגדול ולהוסיף את האיגנימבריטים של הרי נשף ואפילו להוסיף קמצוץ של מרבצי מנגן מאום בוגמה, וליצור יבשת חדשה. וזאת מתוך ענן מקטרת כחלחל וסדרה בלתי פוסקת של שיעולים. 

אולי הכישוף היה בתוך המקטרת? משה אייל, תלמידו המובהק של בן-תור, היה מספר שעשן המקטרת היה משרה אווירת נינוחות ויצירתיות על חברי המשלחת בסיני. לך תדע.

נשיאת דברים על מורינו הדגול פרופ' יעקב בן-תור היא הליכה בנתיבי הזיכרון. אבל הזיכרון כמו עשן מקטרת כחלחל בדרך כלל נמוג ונותרים רק האנשים, התלמידים הרבים ותלמידי התלמידים שבן-תור העמיד במקום שבו לימד וניהל והיה קרוי פעם המחלקה לגיאולוגיה והיום הוא המכון למדעי כדה״א.

 


Year

Bentor Lecturers

Bentor Awards Recipients

2019

 Prof. Claudio Faccenna

Dr. Olga Zlatkin

2018

Dr. Richard W. Carlson

Mr. Ido Sirota

2017

Prof. Claude Jaupart

Dr. Shahar Shani-Kadmiel

2016

Prof. Roberta Rudnick

Dr. Shalev Siman-Tov

2015

Prof. Gideon Henderson

Dr. Uri Ryb

2014

Prof. John Valley

Dr. Yael Kiro

2013

Prof. Marc Hirschmann

Dr. Yoav Rosenberg

2012

Prof. Jay Quade

Dr. Navot Morag

2011

Prof. Wolf Berger

Dr. Onn Crouvi

2010

Prof. Wally Broecker

Dr. Adi Torfstein

2009

Prof. Xavier Le Pichon

Dr. Yaron Beeri

2008

Dr. Gideon Steinitz

Dr. Yoram Katz

2007

Prof. Robert Garrison

Dr. Uri Schattner

2006

 

Dr. Revital Bookman

2005

 

Dr. Tsafrir Levi

2004

 

Dr. Yuval Bartov

2003

 

Dr. Ari Matmon