The Bentor Award and The Bentor Lecture
Yaakov Bentor was born in 1910 as Kurt Winter in Konigsberg (then Germany, presently Russia). He studied Law, Linguistics and Physics and in 1933 he moved to Jerusalem, changed his name to Bentor and joined Prof. Y.L. Picard in the first years of the Geology Department. He returned to Europe for further studies and investigated the volcanic rocks of the Massif Central. World War II broke out just before he was awarded his Ph.D (which he received Summa cum Laude in 1945). Back in Jerusalem, he completed a second Ph.D on the dolomites of the Jerusalem Mountains, and became the first Ph.D in Geology of the Hebrew University.
In 1948 Bentor first joined the Science Unit of the IDF (HEMED) and studied the Timna copper deposit and the Negev Phosphorites as part of his studies that grew into the Geological Mapping of the Negev, for which Bentor and Vroman were awarded the Israel Prize in 1955. In 1953, Bentor was appointed as the Chief of the Geological Survey and later as the chairman of the Department of Geology at the Hebrew University. After the Six-Day War, he embarked on the second major project of his life: mapping the Sinai Peninsula. After retirement Bentor moved to La Jolla, California, where he joined his wife Prof. Miriam Kastner. He died in La Jolla in 2002 and was buried in Jerusalem.
Yaakov Bentor guided several tens of graduate students many of which became leading figures in Israeli Geology. He was an inspiring teacher and a superb scientific leader. The mineral Bentorite was named in his honor.
יעקב בן-תור, דבריו של פרופ' מוטי שטיין בטקס הענקת הפרס 2019
נשיאת דברים לזכרו של פרופ' יעקב בן-תור היא מבחינת הליכה בנתיבי הזיכרון. מה הזיכרון מעלה כאשר הוא חוזר כמה עשרות שנים לאחור אל ימים ראשונים של שנה א בהר הצופים עם חבורת חיילים כמעט משוחררים, די מחוספסים שמתכנסים בחדר שהוא מרתף וגם נקרא כיתה ולהפתעתם מחזיקים עט ונייר ופתאום נכנס למרתף איש שנראה להם זקן מאוד והוא מטיל בהם כישוף? ובדברי הכישוף שלו הוא כורך מינרלים וגבישים וסלעים ומערבב אותם עם דמויות מהמיתולוגיה היוונית ומשפטים מסיפורי התנ״ך ומשפטים שאמרו הגל ושפינוזה ודיקרט ועוטף את כל אלה בתמונות מהרי געש וממצולות הים. ובהפסקות כאשר ניסו לברר איתו למה דברי הכישוף מכוונים, נשף עליהם המכשף הזקן ממקטרתו והניס אותם מהמרתף בפרצי שיעול מתמשכים.
אבל מה החוכמה? אם גם אנחנו חבורת החיילים המשוחררים היינו לומדים משפטים בקניסברג, פיסיקה בברלין, בלשנות בפריז (בסורבון) וגיאולוגיה בציריך, בגרנווול ובקלרמון-פראן (תלמיד לדוקטורט בנושא הסלעים וולקנים ממסיב סנטרל), וזאת עד מלחמת העולם השנייה עת נאצר בן-תור בצרפת כמרגל גרמני, ודוקטורט בגיאולוגיה (הראשון בתחום) באוניברסיטה העברית בירושלים (על הגיאולוגיה של הגליל התחתון), ודוקטורט שני בסורבון על מסיב סנטרל. מה החכמה? אולי אם אנחנו היינו עוברים בכל תחנות החיים האלה שנשמעות לכם בוודאי כמו סדרת צ׳יזבאטים או בשפת ההווה פייק ניוז אולי גם אנחנו היינו הופכים למכשפים? עד מהרה למדנו שאלה לא צ׳יזבטים והכל אמת כמו סלע מתצורת חתרורים. אנשים אחרים שהסתובבו אז במרתף בהר הצופים שחשבנו אז ורק אז שהם אנשים מהימנים כמו למשל אברהם סטרינסקי סיפרו לנו שבן-תור עם חברו הטוב מהטכניון עקיבא פרומן ייצאו במהלך מלחמת העצמאות למפות את הנגב בכדי למצוא נפט ואורניום. הם לא מצאו, אבל מצאו וחקרו את מרבצי הפוספטים ואת נחושת תמנע ועוד קיבלו ב 1953 על כל המעשים האלה את פרס ישראל (כאשר אנחנו חבורת החיילים המחוספסת היינו עוללים). אבל.... המתיק לנו סטרי סוד... "תדעו שיש לו פחד גבהים והוא לא עולה על הגבעות".
עברו כמה שנים, קצת מלחמות, והמכשף הזקן (הוא היה אז אולי בשנות השישים המוקדמות שלו) הוביל את חבורת החיילים הכמעט משוחררים הזאת אל הגבעות וההרים, אל המקום אותו אהב יותר מכל – ההר הגבוה בסיני. כאן ניתן היה לעשות כשפים אמיתיים: לקחת את גרניט אום מלק ולהוסיף עליו את גרניט איקנה ולבנות את הדייק הטבעתי הגדול ולהוסיף את האיגנימבריטים של הרי נשף ואפילו להוסיף קמצוץ של מרבצי מנגן מאום בוגמה, וליצור יבשת חדשה. וזאת מתוך ענן מקטרת כחלחל וסדרה בלתי פוסקת של שיעולים.
אולי הכישוף היה בתוך המקטרת? משה אייל, תלמידו המובהק של בן-תור, היה מספר שעשן המקטרת היה משרה אווירת נינוחות ויצירתיות על חברי המשלחת בסיני. לך תדע.
נשיאת דברים על מורינו הדגול פרופ' יעקב בן-תור היא הליכה בנתיבי הזיכרון. אבל הזיכרון כמו עשן מקטרת כחלחל בדרך כלל נמוג ונותרים רק האנשים, התלמידים הרבים ותלמידי התלמידים שבן-תור העמיד במקום שבו לימד וניהל והיה קרוי פעם המחלקה לגיאולוגיה והיום הוא המכון למדעי כדה״א.
Year |
Bentor Lecturers |
Bentor Awards Recipients |
|---|---|---|
| 2021 | Dr. Yoav Ben-Dor and Dr. Avishai Abo | |
| 2019 | Prof. Claudio Faccenna |
Dr. Yael Kiro |
| 2018 | Dr. Richard W. Carlson | Mr. Ido Sirota |
| 2017 | Prof. Claude Jaupart | Dr. Shahar Shani-Kadmiel |
| 2016 | Prof. Roberta Rudnick | Dr. Shalev Siman-Tov |
| 2015 | Prof. Gideon Henderson | Dr. Uri Ryb |
| 2014 | Prof. John Valley | Dr. Yael Kiro |
| 2013 | Prof. Marc Hirschmann | Dr. Yoav Rosenberg |
| 2012 | Prof. Jay Quade | Dr. Navot Morag |
| 2011 | Prof. Wolf Berger | Dr. Onn Crouvi |
| 2010 | Prof. Wally Broecker | Dr. Adi Torfstein |
| 2009 | Prof. Xavier Le Pichon | Dr. Yaron Beeri |
| 2008 | Dr. Gideon Steinitz | Dr. Yoram Katz |
| 2007 | Prof. Robert Garrison | Dr. Uri Schattner |
| 2006 | Dr. Revital Bookman | |
| 2005 | Dr. Tsafrir Levi | |
| 2004 | Dr. Yuval Bartov | |
| 2003 | Dr. Ari Matmon |